הכנת בובות דאגה: פעילות יצירה רגשית ומרגיעה לילדים

מה עושים עם כל הדאגות הקטנות והגדולות שמצטברות בגוף?

לפעמים הדאגות מגיעות דווקא לפני השינה.

לפעמים הן מופיעות באמצע היום, בלי הזמנה. ולפעמים הן פשוט יושבות בשקט בבטן, בגרון או בלב, ולא תמיד קל למצוא להן מילים.

בדיוק בשביל רגעים כאלה, יצירה פשוטה בידיים יכולה לפתוח פתח קטן לשיחה, להרגעה ולנשימה.

במאמר הזה נכין בובות דאגה: בובות קטנות, פשוטות ומקסימות, שאפשר להכין מחוטי צמר, מנקי מקטרות וחרוזים. זו פעילות יצירה שמתאימה לילדים, להורים, לאנשי חינוך, למטפלות, למנחות קבוצות, וגם למבוגרים שרוצים רגע קטן של שקט וחיבור לעצמם.

מה הן בובות דאגה?

בובות דאגה מגיעות ממסורת עממית מגואטמלה. לפי המסורת, ילדים מספרים לבובות הקטנות את הדאגות שלהם לפני השינה, מניחים אותן מתחת לכרית, והבובות "לוקחות" איתן את הדאגות כדי לאפשר שינה רגועה יותר.

גם אם לא מתייחסים לזה כפשוטו, יש כאן רעיון רגשי יפהפה:

במקום שהדאגה תישאר סגורה בתוך הראש או הגוף, אנחנו נותנים לה כתובת.

אפשר לספר לבובה. אפשר ללחוש לה.אפשר להניח אותה ליד המיטה.אפשר להפוך תחושה פנימית לבובה קטנה, צבעונית, מוחשית ולא מאיימת.

היום בובות דאגה משמשות לא רק כיצירה עממית, אלא גם ככלי רגשי, חינוכי ויצירתי בעבודה עם ילדים, במשפחה, בקבוצות, בסדנאות ובמרחבים טיפוליים וחינוכיים.

למה דווקא בובה יכולה לעזור לילדים לדבר על רגשות?

לבובה יש כוח מיוחד.

היא לא שואלת שאלות קשות מדי. היא לא מתקנת. היא לא ממהרת לתת עצות. היא פשוט נמצאת שם.

ילד שמתקשה לומר "אני מפחד" יכול לפעמים לומר דרך הבובה:

"היא מפחדת."

"היא לא רוצה ללכת לישון."

"יש לה דאגה בבטן."

"היא צריכה שמישהו ישמור עליה."

וכך, דרך משחק, דמיון ויצירה, נפתחת שיחה עדינה יותר.

גם עבור מבוגרים, הכנת בובה קטנה יכולה להיות פעולה מפתיעה בעומק שלה. הידיים עובדות, החוטים נכרכים, הצבעים נבחרים, ומשהו בגוף מתחיל להירגע.

יש משהו בליפוף חוטי הצמר סביב הגוף הקטן של הבובה שהוא כמעט מדיטטיבי. פעולה חוזרת, פשוטה ולא מאיימת. כמו לומר לגוף: רגע, אפשר לנשום.

למי מתאימה פעילות הכנת בובות דאגה?

הכנת בובות דאגה מתאימה מאוד ל:

• הורים שמחפשים פעילות רגועה ומשמעותית עם הילדים

• מורות, גננות ואנשי חינוך

• מטפלות רגשיות ומנחות קבוצות

• סבים וסבתות שרוצים זמן איכות יצירתי עם הנכדים

• קבוצות נשים, צוותים חינוכיים וסדנאות יצירה

• ילדים שמתמודדים עם פחדים, מתח, מעבר, שינוי או חוסר ודאות

• מבוגרים שרוצים פעילות ידנית פשוטה שמחברת בין יצירה לנשימה

זו פעילות קצרה יחסית, לא יקרה, ואינה דורשת מיומנות אמנותית מיוחדת. דווקא הפשטות שלה היא חלק גדול מהקסם.

חומרים להכנת בובות דאגה

כדי להכין בובת דאגה קטנה, כדאי להכין מראש:

• מנקי מקטרות

• חוטי צמר צבעוניים

• חרוז עץ, חרוז גדול או כדור קלקר קטן לראש

• שאריות בד קטנות

• דבק

• טושים דקים לציור פנים

• מספריים

• חרוזים, סרטים, כפתורים או קישוטים קטנים, לפי מה שיש בבית

כמו תמיד ביצירה, אין דרך אחת נכונה.כל בובה יכולה להיראות אחרת, וכל ילד או משתתפת יכולים לבחור צבעים, צורה ואופי שמתאימים להם.

איך מכינים בובות דאגה?

1. יוצרים גוף קטן

לוקחים מנקה מקטרות ומקפלים אותו לצורת גוף קטן: ראש, ידיים ורגליים.אפשר להשתמש במנקה מקטרות אחד או שניים, לפי הגודל הרצוי.

2. מחברים ראש

משחילים חרוז עץ, חרוז גדול או כדור קלקר קטן בקצה העליון של הגוף.זה יהיה הראש של הבובה.

3. מלפפים חוטי צמר

בוחרים חוטי צמר בצבעים אהובים ומתחילים ללפף אותם סביב הגוף, הידיים והרגליים.הליפוף יוצר לבובה בגדים, צבע ואופי.

כדאי לא למהר בשלב הזה.דווקא החזרתיות של הליפוף היא חלק מהחוויה המרגיעה.

4. מוסיפים פנים

אפשר לצייר לבובה עיניים ופה בעזרת טוש דק.אפשר גם להשאיר פנים פשוטות מאוד, כמעט סמליות.

לפעמים דווקא בובה לא מפורטת מאפשרת לילד להשליך עליה רגשות שונים בכל פעם מחדש.

5. מקשטים ונותנים לבובה אישיות

אפשר להוסיף שיער מצמר, חתיכת בד קטנה כשמלה או גלימה, חרוזים, סרטים או כל פרט קטן שנותן לבובה אופי משלה.

בסוף אפשר לשאול:

איך קוראים לבובה?איזו דאגה היא מוכנה לשמוע?מה עוזר לה להירגע?איפה היא רוצה לגור: ליד המיטה, בתיק, בכיס או מתחת לכרית?

רעיון לשיחה אחרי הכנת הבובה

אחרי שהבובות מוכנות, אפשר להזמין את הילדים או המשתתפים לבחור דאגה אחת קטנה ולספר אותה לבובה.

לא חייבים לשתף בקול. אפשר ללחוש לה.אפשר לכתוב פתק קטן ולהניח לידה. אפשר רק להחזיק אותה ביד ולנשום כמה נשימות שקטות.

אפשר גם לשאול בעדינות:

מה הבובה הזאת יודעת עלייך?

מה היא הייתה רוצה להגיד לך?

מה היא צריכה כדי להרגיש בטוחה?

איזה צבע עוזר לה להירגע?

מי שומר עליה כשהיא דואגת?

המטרה היא לא להעלים את הדאגות בכוח. דאגות הן חלק מהחיים. אבל אפשר לתת להן מקום בטוח יותר. אפשר להפוך אותן ממשהו מפחיד וגדול למשהו שאפשר להחזיק ביד, לדבר איתו, ואולי אפילו לחייך אליו קצת.

בובות דאגה ככלי רגשי וחינוכי

הכנת בובות דאגה יכולה להשתלב בפעילויות רבות:

• פעילות בכיתה סביב פחדים וחששות

• יצירה משפחתית לפני השינה

• סדנה רגשית לילדים

• פעילות מעבר לקראת שנה חדשה, מעבר דירה או שינוי משפחתי

• מפגש נשים או קבוצת תמיכה

• פעילות יצירה לאחר תקופה מתוחה או אירוע מטלטל

הבובה הקטנה לא "פותרת" את כל הבעיות, כמובן. אבל היא יוצרת גשר. בין הידיים ללב. בין הדמיון למציאות. בין מה שקשה לומר לבין מה שאפשר ליצור.

וזה הרבה מאוד.

לסיכום

בובות דאגה הן פעילות יצירה פשוטה, אבל יש בה עומק רגשי גדול.

הן מחברות בין ידיים עובדות ללב מרגיש, בין משחק לשיחה, בין דמיון לרגיעה.ובימים שבהם כולנו, ילדים ומבוגרים, נושאים לא מעט דאגות קטנות וגדולות, לפעמים דווקא בובה זעירה מצמר ומנקה מקטרות יכולה להזכיר לנו שאפשר לעצור רגע, לנשום, ולתת לדאגה מקום אחר להיות בו.

שמרו על עצמכם,

נעמה מאיר סליס תיאטרון נמשים

---

רוצה להזמין סדנת יצירה רגשית עם בובות?

אני מעבירה סדנאות בובנאות, יצירה רגשית ובובות ככלי חינוכי, טיפולי ותקשורתי לקבוצות, צוותים, נשים, משפחות ואנשי חינוך.

בסדנאות אנחנו יוצרים בובות פשוטות ומלאות אופי, ומשתמשים בהן ככלי לביטוי, שיחה, משחק, דמיון וחיזוק.

לפרטים על סדנת בובות, קורס בובנאות או פעילות יצירה מותאמת לקבוצה, מוזמנים ליצור קשר עם תיאטרון נמשים.

מדריך להכנת בובות דאגה.pdf

הורידו את PDF • 5.06MB